חֲדָשׁוֹת

מאז פברואר השנה, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, ומנהל הלשכה הלאומית לבקרת מחלות ומניעתן של סין, וואנג השנג, אמרו כי קשה להימנע מ"מחלת X" הנגרמת על ידי פתוגן לא ידוע, ועלינו להיערך ולהגיב למגפה הנגרמת על ידה.

ראשית, שותפויות בין המגזר הציבורי, הפרטי והלא-למטרות רווח הן מרכיב מרכזי בתגובה יעילה למגפה. עם זאת, לפני תחילת עבודה זו, עלינו לעשות מאמצים אמיתיים כדי להבטיח גישה עולמית בזמן ושוויונית לטכנולוגיות, שיטות ומוצרים. שנית, מגוון טכנולוגיות חיסון חדשות, כגון mRNA, פלסמידים של DNA, וקטורים ויראליים וננו-חלקיקים, הוכחו כבטוחות ויעילות. טכנולוגיות אלו נבדקות עד 30 שנה, אך לא אושרו לשימוש בבני אדם עד להתפרצות נגיף הקורונה. בנוסף, המהירות שבה טכנולוגיות אלו מנוצלות מראה כי ניתן לבנות פלטפורמת חיסונים אמיתית לתגובה מהירה ויכולה להגיב לווריאנט החדש של SARS-CoV-2 בצורה יעילה. הזמינות של מגוון טכנולוגיות חיסון יעילות אלו נותנת לנו גם בסיס טוב לייצור מועמדים לחיסונים לפני המגפה הבאה. עלינו להיות פרואקטיביים בפיתוח חיסונים פוטנציאליים לכל הווירוסים בעלי פוטנציאל למגפה.

שלישית, צינור הטיפולים האנטי-ויראליים שלנו מוכן היטב להגיב לאיום הוויראלי. במהלך מגפת הקורונה, פותחו טיפולים יעילים בנוגדנים ותרופות יעילות ביותר. כדי למזער את אובדן החיים במגפה עתידית, עלינו גם לייצר טיפולים אנטי-ויראליים רחבי טווח נגד וירוסים בעלי פוטנציאל למגפה. באופן אידיאלי, טיפולים אלה צריכים להיות בצורת כדורים כדי לשפר את יכולת ההפצה באזורים מבוקשים ודלים במשאבים. טיפולים אלה חייבים להיות גם נגישים בקלות, ללא הגבלה מצד המגזר הפרטי או כוחות גיאופוליטיים.

רביעית, אחסנת חיסונים במחסנים אינה זהה להנגשתם באופן נרחב. יש לשפר את הלוגיסטיקה של החיסונים, כולל ייצור וגישה. הברית למוכנות חדשנית למגפות (CEPI) היא שותפות עולמית שהושקה כדי למנוע מגפות עתידיות, אך נדרשים מאמץ רב יותר ותמיכה בינלאומית כדי למקסם את השפעתה. תוך כדי ההכנה לטכנולוגיות אלו, יש לחקור גם את ההתנהגות האנושית כדי להעלות את המודעות לתאימות ולפתח אסטרטגיות להתמודדות עם מידע שגוי.

לבסוף, יש צורך במחקר יישומי ובסיסי נוסף. עם הופעתו של וריאנט חדש של SARS-CoV-2 השונה לחלוטין באנטיגן, גם ביצועיהם של חיסונים ותרופות טיפוליות שונות שפותחו בעבר הושפעו. טכניקות שונות זכו לדרגות הצלחה שונות, אך קשה לקבוע האם נגיף המגפה הבא יושפע מגישות אלו, או אפילו האם המגפה הבאה תיגרם על ידי נגיף. מבלי להיות מסוגלים לחזות את העתיד, עלינו להשקיע במחקר יישומי על טכנולוגיות חדשות כדי להקל על גילוי ופיתוח של תרופות וחיסונים חדשים. עלינו גם להשקיע באופן נרחב וכבד במחקר בסיסי על מיקרואורגניזמים פוטנציאליים למגפה, אבולוציה ויראלית וסחיפה אנטיגנית, פתופיזיולוגיה של מחלות זיהומיות, אימונולוגיה אנושית וקשרי הגומלין ביניהם. העלויות של יוזמות אלו הן עצומות, אך קטנות בהשוואה להשפעת קוביד-19 על בריאות האדם (פיזית ונפשית) ועל הכלכלה העולמית, המוערכת ביותר מ-2 טריליון דולר בשנת 2020 בלבד.

ההשפעה הבריאותית והחברתית-כלכלית העצומה של משבר הקורונה מצביעה באופן חזק על הצורך הקריטי ברשת ייעודית למניעת מגפות. הרשת תוכל לזהות נגיפים המתפשטים מחיות בר לבעלי חיים ולבני אדם לפני שיתפתחו להתפרצויות מקומיות, למשל, כדי למנוע מגפות ומגפות עם השלכות חמורות. אמנם רשת רשמית כזו מעולם לא הוקמה, אך היא אינה בהכרח מיזם חדש לחלוטין. במקום זאת, היא תבנה על פעולות ניטור רב-מגזריות קיימות, תוך הסתמכות על מערכות ויכולות שכבר פועלות. הרמוניזציה באמצעות אימוץ נהלים סטנדרטיים ושיתוף נתונים כדי לספק מידע למאגרי מידע גלובליים.

הרשת מתמקדת בדגימה אסטרטגית של חיות בר, בני אדם ובעלי חיים במוקדים שזוהו מראש, ובכך מבטלת את הצורך במעקב עולמי אחר וירוסים. בפועל, יש צורך בטכניקות האבחון החדישות ביותר כדי לזהות וירוסים מוקדמים בזמן אמת, כמו גם כדי לזהות משפחות וירוסים אנדמיות מרכזיות רבות בדגימות, כמו גם וירוסים חדשים אחרים שמקורם בחיות בר. במקביל, יש צורך בפרוטוקול גלובלי וכלי תמיכה בקבלת החלטות כדי להבטיח שווירוסים חדשים יוסרו מבני אדם ובעלי חיים נגועים ברגע שהם מתגלים. מבחינה טכנית, גישה זו אפשרית הודות לפיתוח המהיר של שיטות אבחון מרובות וטכנולוגיות ריצוף DNA מהדור הבא במחיר סביר, המאפשרות זיהוי מהיר של וירוסים ללא ידע מוקדם על הפתוגן המטרה ומספקות תוצאות ספציפיות למין/זן.

ככל שנתונים גנטיים חדשים ומטא-דאטה נלווים על נגיפים זואונוטיים בחיות בר, המסופקים על ידי פרויקטים לגילוי נגיפים כמו פרויקט ה-Virome הגלובלי, יופקדו במאגרי מידע גלובליים, רשת מעקב הנגיפים העולמית תהפוך יעילה יותר בגילוי מוקדם של העברת נגיפים לבני אדם. הנתונים יסייעו גם בשיפור ריאגנטים לאבחון והשימוש בהם באמצעות ציוד חדש, זמין יותר וחסכוני לגילוי וריצוף פתוגנים. שיטות אנליטיות אלו, בשילוב עם כלי ביואינפורמטיקה, בינה מלאכותית (AI) וביג דאטה, יסייעו בשיפור מודלים דינמיים ותחזיות של זיהום והתפשטות על ידי חיזוק הדרגתי של יכולתן של מערכות מעקב גלובליות למנוע מגפות.

הקמת רשת ניטור אורכית כזו ניצבת בפני אתגרים ניכרים. קיימים אתגרים טכניים ולוגיסטיים בתכנון מסגרת דגימה למעקב אחר נגיפים, הקמת מנגנון לשיתוף מידע על נגיפים נדירים, הכשרת צוות מיומן והבטחת תמיכה בתשתית מצד המגזרים הציבוריים ובריאות בעלי החיים לאיסוף דגימות ביולוגיות, הובלה ובדיקות מעבדה. יש צורך במסגרות רגולטוריות וחקיקתיות כדי להתמודד עם האתגרים של עיבוד, סטנדרטיזציה, ניתוח ושיתוף כמויות גדולות של נתונים רב-ממדיים.

רשת מעקב רשמית תצטרך גם מנגנוני ממשל משלה וחברים בארגונים מהמגזר הציבורי והפרטי, בדומה לברית הגלובלית לחיסונים וחיסונים. עליה להיות מתואמת באופן מלא עם סוכנויות האו"ם הקיימות, כגון ארגון המזון והחקלאות העולמי/ארגון העולם לבריאות בעלי חיים/WHO. כדי להבטיח את קיימות הרשת לטווח ארוך, יש צורך באסטרטגיות מימון חדשניות, כגון שילוב תרומות, מענקים ותרומות ממוסדות מימון, מדינות חברות והמגזר הפרטי. השקעות אלו צריכות להיות קשורות גם לתמריצים, במיוחד עבור הדרום העולמי, כולל העברת טכנולוגיה, פיתוח יכולות ושיתוף שוויוני של מידע על נגיפים חדשים שהתגלו באמצעות תוכניות מעקב עולמיות.

בעוד שמערכות מעקב משולבות הן קריטיות, בסופו של דבר נדרשת גישה רב-שלבית כדי למנוע את התפשטותן של מחלות זואונוטיות. המאמצים חייבים להתמקד בטיפול בשורשי ההדבקה, צמצום שיטות מסוכנות, שיפור מערכות ייצור בעלי חיים ושיפור הביטחון הביולוגי בשרשרת המזון של בעלי חיים. במקביל, יש להמשיך בפיתוח של שיטות אבחון, חיסונים וטיפולים חדשניים.

ראשית, חיוני למנוע השפעות גלישה על ידי אימוץ אסטרטגיית "בריאות אחת" המקשרת בין בריאות בעלי חיים, בני אדם ובריאות הסביבה. ההערכה היא שכ-60% מהתפרצויות המחלות שמעולם לא נראו קודם לכן בבני אדם נגרמות על ידי מחלות זואונוטיות טבעיות. על ידי רגולציה הדוקה יותר של שווקי המסחר ואכיפת חוקים נגד סחר בחיות בר, ניתן להפריד אוכלוסיות בני אדם ובעלי חיים בצורה יעילה יותר. מאמצי ניהול קרקעות כמו הפסקת כריתת יערות לא רק מועילים לסביבה, אלא גם יוצרים אזורי חיץ בין חיות בר לבני אדם. אימוץ נרחב של שיטות חקלאיות בנות-קיימא והומניות יבטל שימוש יתר בבעלי חיים מבויתים ויפחית את השימוש בחומרים אנטי-מיקרוביאליים פרופילקטיים, מה שיוביל ליתרונות נוספים במניעת עמידות לאנטי-מיקרוביאליים.

שנית, יש לחזק את בטיחות המעבדה כדי להפחית את הסיכון לשחרור לא מכוון של פתוגנים מסוכנים. דרישות רגולטוריות צריכות לכלול הערכות סיכונים ספציפיות לאתר ולפעילות ספציפית לזיהוי ולמיתון סיכונים; פרוטוקולים מרכזיים למניעה ובקרה של זיהומים; והדרכה בנוגע לשימוש נכון ורכישה של ציוד מגן אישי. יש לאמץ באופן נרחב את התקנים הבינלאומיים הקיימים לניהול סיכונים ביולוגיים.

שלישית, יש לפקח כראוי על מחקרי GOF-of-function (GOF) שמטרתם להבהיר מאפיינים הניתנים להעברה או פתוגניים של פתוגנים כדי להפחית את הסיכון, תוך הבטחת המשך עבודות מחקר ופיתוח חיסונים חשובות. מחקרי GOF כאלה עשויים לייצר מיקרואורגניזמים בעלי פוטנציאל מגיפה גדול יותר, אשר עלולים להשתחרר בשוגג או במכוון. עם זאת, הקהילה הבינלאומית טרם הסכימה אילו פעילויות מחקר הן בעייתיות או כיצד להפחית את הסיכונים. בהתחשב בכך שמחקרי GOF מתבצעים במעבדות ברחבי העולם, קיים צורך דחוף לפתח מסגרת בינלאומית.