חֲדָשׁוֹת

לחץ דם גבוה במהלך ההריון עלול להוביל לאקלמפסיה ולידה מוקדמת, והוא גורם עיקרי לתחלואה ומוות בקרב אימהות וילודים. כאמצעי חשוב לבריאות הציבור, ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ לנשים בהריון שצריכת תוספי סידן לא מספקת ליטול 1000 עד 1500 מ"ג סידן מדי יום. עם זאת, עקב תוסף הסידן המסורבל יחסית, יישום המלצה זו אינו משביע רצון.

ניסויים אקראיים מבוקרים שבוצעו בהודו ובטנזניה על ידי פרופסור וואפי פאוזי מבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד בארצות הברית מצאו כי תוספת סידן במינון נמוך במהלך ההריון לא הייתה גרועה יותר מתוספי סידן במינון גבוה בהפחתת הסיכון לרעלת הריון. מבחינת הפחתת הסיכון ללידה מוקדמת, הניסויים בהודו ובטנזניה הניבו תוצאות לא עקביות.

שני הניסויים כללו 11,000 משתתפות בגילאי 18 ומעלה, גיל הריון < מנובמבר 2018 עד פברואר 2022 (הודו) ומרץ 2019 עד מרץ 2022 (טנזניה). יולדות בפעם הראשונה בשבוע 20, אשר היו צפויות להתגורר באזור הניסוי עד 6 שבועות לאחר הלידה, חולקו באופן אקראי ביחס של 1:1 לתוספת דלת סידן (500 מ"ג ביום + 2 כדורי פלצבו) או תוספת עתירת סידן (1500 מ"ג ביום) עד הלידה. נקודות הסיום העיקריות היו רעלת הריון ולידה מוקדמת (נקודות סיום כפולות). נקודות סיום משניות כללו יתר לחץ דם הקשור להריון, רעלת הריון עם ביטויים חמורים, מוות הקשור להריון, לידה שקטה, לידה שקטה, משקל לידה נמוך, משקל לידה קטן לגיל ההריון ומוות יילודים תוך 42 ימים. נקודות הסיום הבטיחות כללו אשפוז של נשים בהריון (מסיבות שאינן לידה) ואנמיה קשה בשליש השלישי. שולי אי-נחיתות היו סיכונים יחסיים של 1.54 (רעלת הריון) ו-1.16 (לידה מוקדמת), בהתאמה.

עבור רעלת הריון, שיעור ההיארעות המצטבר של קבוצת ה-500 מ"ג לעומת קבוצת ה-1500 מ"ג בניסוי ההודי היה 3.0% ו-3.6%, בהתאמה (RR, 0.84; רווח בר-סמך 95%, 0.68~1.03); בניסוי הטנזני, שיעור ההיארעות היה 3.0% ו-2.7%, בהתאמה (RR, 1.10; רווח בר-סמך 95%, 0.88~1.36). שני הניסויים הראו כי הסיכון לרעלת הריון לא היה גרוע יותר בקבוצת ה-500 מ"ג מאשר בקבוצת ה-1500 מ"ג.

עבור לידה מוקדמת, בניסוי ההודי, שיעור ההיארעות בקבוצת 500 מ"ג לעומת 1500 מ"ג היה 11.4% ו-12.8%, בהתאמה (RR, 0.89; 95% CI, 0.80~0.98), חוסר הנחיתות נקבע בטווח של 1.54; בניסוי הטנזני, שיעורי הלידה המוקדמת היו 10.4% ו-9.7%, בהתאמה (RR, 1.07; 95% CI, 0.95~1.21), עברו את ערך הסף של אי-הנחיתות של 1.16, וחוסר הנחיתות לא אושר.

הן בנקודות הסיום המשניות והן בנקודות הסיום הבטיחותיות, לא נמצאה ראיה לכך שקבוצת ה-1500 מ"ג הייתה טובה יותר מקבוצת ה-500 מ"ג. מטא-אנליזה של תוצאות שני הניסויים לא מצאה הבדלים בין קבוצות ה-500 מ"ג וה-1500 מ"ג ברעלת הריון, בסיכון ללידה מוקדמת ובתוצאות המשניות והבטיחותיות.

מחקר זה התמקד בנושא בריאות הציבור החשוב של תוספי סידן אצל נשים הרות למניעת רעלת הריון, וערך ניסוי מבוקר אקראי גדול בשתי מדינות בו זמנית כדי לענות על השאלה המדעית החשובה אך עדיין לא ברורה של המינון היעיל האופטימלי של תוספי סידן. למחקר היה תכנון קפדני, גודל מדגם גדול, פלצבו כפול סמיות, השערת אי-נחיתות, ושתי תוצאים קליניים מרכזיים של רעלת הריון ולידה מוקדמת כנקודות סיום כפולות, במעקב עד 42 ימים לאחר הלידה. יחד עם זאת, איכות הביצוע הייתה גבוהה, שיעור אובדן המעקב היה נמוך מאוד (99.5% מעקב עד לתוצאות ההריון, הודו, 97.7% טנזניה), וההיענות הייתה גבוהה ביותר: אחוז ההיענות החציוני היה 97.7% (הודו, מרווח בין-רבעוני 93.2-99.2), 92.3% (טנזניה, מרווח בין-רבעוני 82.7-97.1).

סידן הוא רכיב תזונתי הכרחי לגדילה והתפתחות עוברית, והביקוש לסידן אצל נשים בהריון עולה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במיוחד בסוף ההריון כאשר העובר גדל במהירות ומינרליזציה של העצם מגיעה לשיא, יש צורך להוסיף יותר סידן. תוספת סידן יכולה גם להפחית את שחרור הורמון הפרתירואיד ואת ריכוז הסידן התוך תאי אצל נשים בהריון, ולהפחית את התכווצות כלי הדם ושריר החלק של הרחם. ניסויים מבוקרי פלצבו הראו כי תוספת סידן במינון גבוה במהלך ההריון (> 1000 מ"ג) הפחיתה את הסיכון לרעלת הריון ביותר מ-50% ואת הסיכון ללידה מוקדמת ב-24%, והירידה נראתה גדולה אף יותר אצל אנשים עם צריכת סידן נמוכה. לכן, ב"המלצות מומלצות לתוספת סידן במהלך ההריון למניעת רעלת הריון וסיבוכיה" שפרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) בנובמבר 2018, מומלץ לאנשים עם צריכת סידן נמוכה להוסיף סידן בכמות של 1500 עד 2000 מ"ג מדי יום, המחולקת לשלוש מנות דרך הפה, ומספר שעות בין נטילת ברזל כדי למנוע רעלת הריון. הקונצנזוס של המומחים בסין בנושא תוספי סידן לנשים בהריון, שפורסם במאי 2021, ממליץ לנשים בהריון עם צריכת סידן נמוכה ליטול 1000~1500 מ"ג סידן מדי יום עד הלידה.

נכון לעכשיו, רק מדינות ואזורים ספורים יישמו תוספי סידן במינון גבוה באופן שגרתי במהלך ההריון, הסיבות לכך כוללות כמות גדולה של סידן בצורת מינון, קושי בבליעה, תוכנית מתן מורכבת (שלוש פעמים ביום, ויש צורך להפריד אותם מברזל), והיענות מופחתת לתרופות; באזורים מסוימים, עקב משאבים מוגבלים ועלויות גבוהות, סידן אינו קל להשגה, ולכן היתכנות תוספת סידן במינון גבוה נפגעת. בניסויים קליניים שבחנו תוספת סידן במינון נמוך במהלך ההריון (בעיקר 500 מ"ג ביום), למרות שהשוואה לפלצבו, הסיכון לרעלת הריון הופחת בקבוצת תוספת הסידן (RR, 0.38; 95% CI, 0.28~0.52), אך יש להיות מודעים לקיומה של הטיה מחקרית בסיכון גבוה [3]. בניסוי קליני קטן אחד בלבד שהשווה תוספת סידן במינון נמוך וגבוה, נראה כי הסיכון לרעלת הריון ירד בקבוצת המינון הגבוה בהשוואה לקבוצת המינון הנמוך (RR, 0.42; 95% CI, 0.18~0.96); לא היה הבדל בסיכון ללידה מוקדמת (RR, 0.31; 95% CI, 0.09~1.08)