חֲדָשׁוֹת

עם כניסתם של גלי החום למאה ה-21, תדירותם, משכם ועוצמתם עלו משמעותית; ב-21 וב-22 לחודש זה, הטמפרטורות העולמיות רשמו שיא של יומיים רצופים. טמפרטורות גבוהות עלולות להוביל לסדרה של סיכונים בריאותיים כגון מחלות לב ומחלות נשימה, במיוחד עבור אוכלוסיות רגישות כמו קשישים, מחלות כרוניות ועודף משקל. עם זאת, אמצעי מניעה ברמה האישית והקבוצתית יכולים להפחית ביעילות את נזקי הטמפרטורות הגבוהות לבריאות.

מאז המהפכה התעשייתית, שינויי האקלים הובילו לעלייה של 1.1 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הממוצעת העולמית. אם פליטות גזי החממה לא יופחתו משמעותית, צפוי כי הטמפרטורה הממוצעת העולמית תעלה ב-2.5-2.9 מעלות צלזיוס עד סוף המאה הנוכחית. הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) הגיע למסקנה הברורה כי פעילויות אנושיות, ובמיוחד שריפת דלקים מאובנים, הן הגורם להתחממות הכוללת באטמוספירה, ביבשה ובאוקיינוסים.

למרות התנודות, בסך הכל, תדירות ומשכן של טמפרטורות גבוהות קיצוניות הולכות וגדלות, בעוד שקור קיצוני פוחת. אירועים מורכבים כמו בצורות או שריפות יער המתרחשות בו זמנית עם גלי חום הפכו נפוצים יותר ויותר, ותדירותם צפויה להמשיך ולעלות.

מחקר שנערך לאחרונה מראה כי בין השנים 1991 ו-2018, יותר משליש ממקרי המוות הקשורים לחום ב-43 מדינות, כולל ארצות הברית, ניתנים לייחס לפליטות גזי חממה מעשה ידי אדם.

הבנת ההשפעה הנרחבת של חום קיצוני על הבריאות חיונית בהכוונת טיפול בחולים ושירותים רפואיים, כמו גם בפיתוח אסטרטגיות מקיפות יותר למתן ולהסתגלות לעליית הטמפרטורות. מאמר זה מסכם ראיות אפידמיולוגיות על הסכנות הבריאותיות הנגרמות מטמפרטורות גבוהות, ההשפעה המוגזמת של טמפרטורות גבוהות על קבוצות פגיעות, ואמצעי הגנה ברמת הפרט והקבוצה שמטרתם להפחית סיכונים אלה.

חשיפה לטמפרטורה גבוהה וסיכונים בריאותיים

הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, חשיפה לטמפרטורות גבוהות עלולה להשפיע קשות על בריאות האדם. טמפרטורות גבוהות משפיעות בעקיפין גם על הבריאות באמצעות גורמים סביבתיים כגון ירידה באיכות ובכמות של גידולים ואספקת מים, כמו גם עלייה ברמת האוזון בגובה הקרקע. ההשפעה הגדולה ביותר של טמפרטורות גבוהות על הבריאות מתרחשת בתנאי חום קיצוניים, והשפעות הטמפרטורות החורגות מהנורמות ההיסטוריות על הבריאות מוכרות באופן נרחב.

מחלות חריפות הקשורות לטמפרטורות גבוהות כוללות פריחת חום (שלפוחיות קטנות, פפולות או מוגלות הנגרמות מחסימה של בלוטות הזיעה), התכווצויות חום (התכווצויות שרירים לא רצוניות כואבות הנגרמות מהתייבשות וחוסר איזון אלקטרוליטים עקב הזעה), נפיחות במים חמים, עילפון חום (בדרך כלל קשור לעמידה או שינוי יציבה לפרקי זמן ארוכים בטמפרטורות גבוהות, בין היתר עקב התייבשות), תשישות חום ומכת חום. תשישות חום מתבטאת בדרך כלל בעייפות, חולשה, סחרחורת, כאב ראש, הזעה מוגזמת, התכווצויות שרירים ודופק מוגבר; טמפרטורת הגוף הליבה של המטופל עשויה לעלות, אך מצבו הנפשי תקין. מכת חום מתייחסת לשינויים בתפקוד מערכת העצבים המרכזית כאשר טמפרטורת הגוף הליבה עולה על 40 מעלות צלזיוס, מה שעלול להתקדם לאי ספיקת איברים מרובים ולמוות.

סטייה מנורמות היסטוריות בטמפרטורה יכולה לפגוע קשות בסבילות הפיזיולוגית וביכולת ההסתגלות לטמפרטורות גבוהות. הן טמפרטורות גבוהות מוחלטות (כגון 37 מעלות צלזיוס) והן טמפרטורות גבוהות יחסית (כגון האחוזון ה-99 המחושב על סמך טמפרטורות היסטוריות) עלולות להוביל לשיעורי תמותה גבוהים במהלך גלי חום. גם ללא חום קיצוני, מזג אוויר חם עדיין יכול לגרום נזק לגוף האדם.

אפילו עם מיזוג אוויר וגורמים אחרים שמשחקים תפקיד בתהליך ההסתגלות, אנו מתקרבים לגבולות יכולת ההסתגלות הפיזיולוגית והחברתית שלנו. הנקודה הקריטית כוללת את יכולתה של תשתית החשמל הקיימת לענות על צרכי הקירור בטווח הארוך, כמו גם את עלות הרחבת התשתית שתענה על צרכים אלה.

אוכלוסייה בסיכון גבוה

גם רגישות (גורמים פנימיים) וגם פגיעות (גורמים חיצוניים) יכולות לשנות את השפעת הטמפרטורות הגבוהות על הבריאות. קבוצות אתניות מודרות או מעמד סוציו-אקונומי נמוך הן גורם מפתח המשפיע על הסיכון, אך גורמים אחרים יכולים גם הם להגביר את הסיכון להשפעות בריאותיות שליליות, כולל בידוד חברתי, גיל מבוגר, מחלות רקע ושימוש בתרופות. חולים עם מחלות לב, מחלות כלי דם, מחלות נשימה או כליות, סוכרת ודמנציה, כמו גם חולים הנוטלים תרופות משתנות, תרופות להורדת לחץ דם, תרופות קרדיווסקולריות אחרות, תרופות פסיכוטרופיות מסוימות, אנטי-היסטמינים ותרופות אחרות, יהיו בסיכון מוגבר למחלות הקשורות להיפרתרמיה.

צרכים וכיוונים עתידיים
יש צורך לערוך מחקר נוסף כדי להבין את היתרונות של אמצעים למניעת מכת חום וקירור ברמת הפרט והקהילה, שכן אמצעים רבים בעלי יתרונות סינרגטיים, כגון פארקים ומרחבים ירוקים אחרים שיכולים להגביר פעילויות ספורט, לשפר את בריאות הנפש ואת הלכידות החברתית. יש צורך לחזק את הדיווח הסטנדרטי על פגיעות הקשורות לחום, כולל קודי הסיווג הבינלאומי של מחלות (ICD), כדי לשקף את ההשפעות העקיפות של טמפרטורות גבוהות על הבריאות, ולא רק את ההשפעות הישירות.

נכון לעכשיו, אין הגדרה מקובלת באופן אוניברסלי למוות הקשור לטמפרטורות גבוהות. סטטיסטיקות ברורות ומדויקות על מחלות ומוות הקשורות לחום יכולות לסייע לקהילות ולקובעי מדיניות לתעדף את הנטל הבריאותי הקשור לטמפרטורות גבוהות ולפתח פתרונות. בנוסף, יש צורך במחקרי עוקבה אורכיים כדי לקבוע טוב יותר את ההשפעות השונות של טמפרטורות גבוהות על הבריאות בהתבסס על מאפייני אזורים ואוכלוסיות שונים, כמו גם מגמות זמן של הסתגלות.

יש צורך לערוך מחקר רב-מגזרי כדי להבין טוב יותר את ההשפעות הישירות והעקיפות של שינויי האקלים על הבריאות ולזהות אסטרטגיות יעילות לשיפור החוסן, כגון מערכות מים ותברואה, אנרגיה, תחבורה, חקלאות ותכנון עירוני. יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לקבוצות הסיכון הגבוה ביותר (כגון קהילות צבעוניות, אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה ואנשים השייכים לקבוצות סיכון גבוהות שונות), ויש לפתח אסטרטגיות הסתגלות יעילות.
מַסְקָנָה
שינויי האקלים מעלים ללא הרף את הטמפרטורות ומגדילים את תדירותם, משכם ועוצמתם של גלי חום, מה שמוביל למגוון תוצאות בריאותיות שליליות. חלוקת ההשפעות שהוזכרו לעיל אינה הוגנת, וחלק מהאנשים והקבוצות מושפעים במיוחד. יש צורך לפתח אסטרטגיות התערבות ומדיניות המכוונות למקומות ואוכלוסיות ספציפיות כדי למזער את השפעת הטמפרטורות הגבוהות על הבריאות.