חֲדָשׁוֹת

יתר לחץ דם נותר גורם סיכון עיקרי למחלות לב וכלי דם ולשבץ מוחי. התערבויות לא תרופתיות כמו פעילות גופנית יעילות מאוד בהורדת לחץ הדם. כדי לקבוע את משטר האימונים הטוב ביותר להורדת לחץ הדם, החוקרים ערכו מטא-אנליזה גדולה של זוגות ורשת של 270 ניסויים מבוקרים אקראיים עם גודל מדגם כולל של 15,827 איש, עם עדויות להטרוגניות.

הסיכון הגדול ביותר ליתר לחץ דם הוא שהוא יגביר מאוד את הסיכון לתאונות קרדיווסקולריות וכלי דם, כגון דימום מוחי, אוטם מוחי, אוטם שריר הלב, תעוקת חזה וכן הלאה. תאונות קרדיווסקולריות וכלי דם אלו הן פתאומיות, בעלות נכות קלה או הפחתה חמורה של כוח פיזי, מוות חמור, והטיפול קשה מאוד, וקל להישנות. לכן, תאונות קרדיווסקולריות וכלי דם מתמקדות במניעה, ויתר לחץ דם הוא התמריץ הגדול ביותר לתאונות קרדיווסקולריות וכלי דם.

למרות שפעילות גופנית אינה מורידה את לחץ הדם, היא שימושית מאוד לייצוב לחץ הדם ולעיכוב התפתחות יתר לחץ דם, כך שהיא יכולה להפחית משמעותית את ההסתברות לתאונות לב וכלי דם וכלי דם. ישנם מחקרים קליניים גדולים בארץ ובחו"ל, והתוצאות עקביות יחסית, כלומר, פעילות גופנית מתאימה יכולה להפחית את הסיכון לתאונות לב וכלי דם וכלי דם ב-15%.

החוקרים זיהו ראיות שתמכו באופן משמעותי בהשפעות של סוגים שונים של פעילות גופנית על הורדת לחץ הדם (סיסטולי ודיאסטולי): פעילות גופנית אירובית (-4.5/-2.5 מ"מ כספית), אימוני התנגדות דינמיים (-4.6/-3.0 מ"מ כספית), אימונים משולבים (אימוני התנגדות אירובי ודינמי; -6.0/-2.5 מ"מ כספית), אימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה (-4.1/-2.5 מ"מ כספית) ואימון איזומטרי (-8.2/-4.0 מ"מ כספית). מבחינת הפחתת לחץ דם סיסטולי, פעילות גופנית איזומטרית היא הטובה ביותר, אחריה אימון משולב, ומבחינת הפחתת לחץ דם דיאסטולי, אימוני התנגדות הם הטובים ביותר. לחץ הדם הסיסטולי ירד משמעותית אצל אנשים עם יתר לחץ דם.

איזה סוג של פעילות גופנית מתאים לחולי יתר לחץ דם?

בתקופה של שליטה יציבה בלחץ הדם, יש להקפיד על 4-7 אימונים גופניים בשבוע, 30-60 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית בכל פעם, כגון ריצה קלה, הליכה מהירה, רכיבה על אופניים, שחייה וכו'. צורת האימון יכולה להשתנות מאדם לאדם, בין אם מדובר באירובי ובין אם באנאירובי. ניתן לבצע פעילות גופנית אירובית כפעילות עיקרית, ואנאירובית כתוספת.

עצימות האימון צריכה להשתנות מאדם לאדם. שיטת הדופק המרבי משמשת לעתים קרובות להערכת עצימות האימון. עצימות האימון בעצימות בינונית היא (220-גיל) × 60-70%; פעילות גופנית בעצימות גבוהה היא (220-גיל) × 70-85%. עצימות בינונית מתאימה לחולים עם יתר לחץ דם ותפקוד לב-ריאה תקין. חלשים יכולים להפחית את עצימות האימון בצורה הולמת.